אינני אשת תעודות.. להצגה. יחד עם זאת אני מכירה בתפקיד הפורמלי שלהן כמו גם הגילוי הנאות.
אני מאמנת פרחי אימון, מדריכה מאמנים מראשית הפרקטיקה שלהם, מדריכה מדריכים של מאמנים. אכן פעילות מקצועית מעניינת ומהדהדת לאורך רמות תהליכי האימון.
לאחרונה יש מגמה של מספר מסגרות הכשרה לאימון בארץ להיות מאושרי/מוסמכי הארגון הבינלאומי לאימון ICF. מכאן שמי שפועל בהקשר לתהליכי ההסמכה של מסגרות ההכשרה הללו, עליו גם להיות מוסמך ICF (מעבר להסמכת בית הספר ולהסמכת לשכת המאמנים בישראל).
ובכן, עשיתי את התהליך, בהמשך מוצגת התעודה המלווה את ההסמכה. זו הזדמנות לשתף בשתי חויות מיוחדות שהיו לי בתהליך.
השניה, נדרשתי לפגישת אימון מוקלטת. קיבלתי אישור ממתאמנת שלי, לפני ואחרי ההקלטה. ההקלטה השפיעה, עדינות אך השפיעה, על חלקי, חלקה וחלקנו באינטרקציה האימונית. אך עדיין היה ניתן להקשיב ולהבחין במאפיינים, הרכבים, תפקידים, רמות וכד' של הדיאלוג האימוני. זו היתה הזדמנות מיוחדת להקשיב לעצמי ולהבחין בטוב הקיים אך עוד יותר ויקר במה ניתן עוד להמשיך ולהשתפר.
זהו אחד הדברים היפים באימון, תהליך הלמידה הוא אינסופי, אולי ביום שלא יהיה לנו יותר מה ללמוד או לא נהיה פנויים לו, נפרד מהעיסוק החשוב הזה.
תודה ל X על ההסכמה והתרומה שבאה עם ההקלטה הזו.
תודה לכל מתאמני שהסכימו ואף בחדוה להיות חלק מהרשימה לה נדרשתי בתהליך ההסמכה. ולכל אלו שלא הרגישו נוח להיות חלק, זו זכותכם, אני מקבלת ומכבדת את גישתכם.
שלכם,
נחמה שלף
