הקדמה - למה ולמי הדרכה
הדרכה מקומה/תפקידה בהתפתחות הפרקטיקה המקצועית של המאמן, בהבנה ובשכלול המסוגלות הפרקטית, ביכולת לתרגם את הידע והמיומנויות לידי תהליך אימון בפועל וחזרה.
המאמן מוביל/מנהל/מספק תהליך לקראת או להשגת מחוז חפצו של אדם, תהליך חובק שינוי. המאמן מביא איתו ידע ומיומנויות ומפעילן באופן אינטראקטיבי בתהליך. הוא חלק/שותף/מלווה בתהליך, בנוסף לידע התהליכי ולמיומנויות שהוא מביא, הוא מספק סביבת/בית אימון ומלווה את הפעילות למימוש. המאמן ממוקד, קשוב ועבור האג'נדה של המתאמן. כל הדברים הללו יכולים להרכש, מעבר ללמידה קוגניטיבית והתנסות עם מורים ועמיתים, בעשיית תהליכי אימון בפועל, עם אנשים מן הישוב. אי אפשר לרכוש התמחות לכאורה, המאמן עולה על הכביש עם רשיון נהיגה טרי ומתחיל לנהוג. לכן מקומה הכה חיוני של ההדרכה המלווה את תקופת הפרקטיקה הראשונה הזו, הן בהיבט הלקוח והן בהיבט המאמן.
בתקופת הפרקטיקה הראשונה המאמן יוצר את החיבור בין התיאורטי למעשי ואת הפרוד בין האישי למקצועי. הוא עובר מהתנסויות אימון נקודתיות לאימון ברצף מפגשים של תהליך שלם ומערכתי. הוא מתחיל לעצב את דמותו המקצועית המוכללת.
כפי שניתן ניתן להבין הדרכה מאד חשובה בתחילת הפרקטיקה. יחד עם זאת תרומתה רבה למאמנים בעלי נסיון – ואולי בשל כך – מעת לעת עם זיהוי דפוס אימוני מגביל מסוים או מתוך רצון גרידא להתרענן, לשכלל את הפרקטיקה האימונית. להדרכה יש תרומה גם כאשר מאמן עושה שינוי בתחום התמחותו ומעוניין להתחדד בפרקטיקה עם מודל חדש או סביבה חדשה.
בהמשך מאמר זה אני מתייחסת בעיקר להדרכת מאמנים בתחילת דרכם. גם בהתחלה זו יש הבחנה, ברזולוציה עדינה, בין הדרכה לאימון ראשון לבין אימון מתקדם יותר. בראשון נעשית האינטגרציה לראשונה, חשובה ערנות ממניעת נזקים למתאמן, יש חשיבות לחוללות האימון. לאחר צבירת מספר התנסויות של תהליכי אימון ניתן לצפות ליכולת ופניות גבוהים יותר.
מיהו המדריך
אני מוצאת שמדריך super-vision הוא התמחות חדשה, בעלת ישות עצמאית ומוגדרת. ניתן לזהות בה אשכול או הטרוגניות גישות/תפקידים/התמחויות אשר באות לידי ביטוי תמהילי משתנה, על פי נטייתו הבסיסית של המדריך, על פי ערוץ הלמידה האופטימלי של המתאמן, וחשוב ביותר באופן יזום על ידי המדריך מתוך קריאת המפה של התהליך האימוני, תפקודו והתפתחותו של המאמן.
בין התפקידים ניתן למצוא את המדריך, המאמן, המנטור, המורה, היועץ, המלווה..
המדריך מביא איתו נסיון מגוון ועשיר בתהליכי אימון והדרכת מאמנים, ידע רחב וסקרנות לידע בתהליכי אימון, תפיסת אימון כמהות מקצועית, מכוונות לאתיקה מקצועית, הכרת והערכת תהליכי התפתחות ופרקטיקה, יכולת אספקת תהליך מערכתי, הכשרה יעודית הכוללת פרקטיקה בהדרכה אימונית.
* רשום בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד. מכוון לנשים וגברים כאחד.
גישת הדרכה
בעוד שלעיל שרטטתי קוים לישות המדריכה האופטימלית וחשיבות הגמישות הנובעת מכך. כאן אני מבקשת להתעכב לרגע על המה. מה בוחרים לקדם מתוך הנושאים האפשריים בתהליך הדרכה אימונית? גם כאן אני נוטה לשלב מספר מקורות חשובים לידי תהליך מוכלל.
מתוך תנאים כלליים
1. תמיד הידע, הנסיון והיכולת הנצברים והבאים לידי ביטוי יהוו בסיס ועוגן
2. יכולת הכלת הלמידה של המאמן בתהליך תשפיע על המינון במידת האפשר
3. בתנאי המוצא יהיה הזכות ללמוד
מתוך מה שמביא המאמן ערב ההדרכה
4. הנושאים אותם סימן המאמן, בתחילת תהליך ההדרכה, כצירי התפתחות רצויים עבורו. כל ציר מזוהה במצב הנוכחי ומסומן המיטבי עבורו. משמעות עבורו היא מעבר להשפעה המצופה עבור המתאמן, הוא אופן התפקוד, התחושה, המסוגלות שתהא לו.
5. מתוך עיצוב/שרטוט המאמן שבו, דמותו המקצועית כמאמן. לעיתים עצם העיצוב הוא חלק בהדרכה.
6. מדרך העבודה/המודל/עמוד השדרה הנמצא בבסיס התהליך האימוני ההתמחותי. לעיתים עצם הגדרתו מהווה חלק מההדרכה.
מתוך הביטוי בתהליך האימון
7. מתוך תמונת התהליך של האימון ותפקוד המתאמן בו, עבודה על גורמים ממעיטים או מעכבים או מכשילים תהליך אימוני תקין. או בעלי פוטנציאל כזה. כאן יכולים לבוא כל רכיבי האימון.
8. לעבר התפתחות מחוזות נוספים בפרקטיקה האימונית. ככל שהסעיף הקודם קטן יותר ההתפתחות המיטבית הזו ממריאה. כי אין סופיות לתהליך הלמידה וההתפתחות של מאמן. כמו גם מדריך.
האם יש מכנה משותף?
יש מספר רב של תכניות ובתי ספר להכשרת מאמנים (זה נושא מרתק בפני עצמו, צמיחתם של..) אך לענייננו מוצבת השאלה האם תהליכי ההדרכה מחייבים מדריך ומאמן מאותו בית מדרש? בעוד שעבור מאמנים בעלי נסיון הרענון והגיוון של מדריכים שונים עשויים לתרום רבות, אנו דנים במאמר זה באימון והדרכה בתחילת דרכם של המאמנים, כאן יש מקום לבחון זאת במשנה חשיבה. הטיעון המוריד בערך הדרכה לא בית ספרית הוא כי יתכן ורוח הדברים כפי שספגו בעת הלימודים תהא שונה. השאלה המהותית לכך ובכלל היא האם לבתי המדרש לאימון השונים יש מכנה משותף, שעוד טרם בחירת צביון יחודי כזה או אחר, הוא חייב לנכוח בפרקטיקה של המאמן המקצועי? והוא הבסיס?
אני יכולה לחשוב על שלוש נקודות חשובות לטובת הדרכה בכירה באשר היא. האחת, הלשכה עם בתי הספר התומכים בה הגדירו נושאי ליבה משותפים, כך שבסיס משותף יש. השני, מדריך בכיר חייב להיות בעל יכולת למידה והבנה של גישות וגוונים יחודיים באימון, שונים מבית מדרשו הראשוני. לשמור על זכות קיומם ותרומתם, לקחת בחשבון אותם בעת ההדרכה. השלישי, אני מנסה כאן בהמשך לציין מספר רכיבים באימון אשר הם כה חיוניים שבלעדיהן אין מקום לאימון בכל תחום וגוון שהוא.
נושאי הדרכה
בנוסף לנושאי ההדרכה שיגזרו כדי לקדם את דמות המאמן המקצועי המיטבי ששרטט, את צירי ההתפתחות שסימן, לקראת הלימה למודל וגישות מובילות שהביא, מהוספת רובד הבנה והפנמה בין הפרקטיקה לידע, מוצעים נושאי הדרכה, בהתאם לצורך, הבאים:
• מחוז החפץ (יעד/משאלה/מטרה/סימון) של המתאמן (בחירה, משמעות, בהירות, מיטבי, הלימה, מוביל)
• ניהול תהליך שינוי אימוני (שלבים, זיהוי, אימות, עימות..)
• משימות מקדמות תהליך ומימוש
• זיכוך דילמות וסוגיות ודרכי פתרון
• פתיחה, החזקת תהליך, סיכום (הסכם / חוזה אימון, תיאום ציפיות וסטינג, סיכום ופרידה..)
• המרחב האימוני (אמון, כבוד, אינקובציה, מה מתאפשר, מה נמנע, נוכחות, אנרגיות..)
• הדיאלוג האימוני (הקשבה, משוב, שאלה, סקרנות, נקיון, הפרדה, מה מביא המאמן)
• זיהוי חילוץ ועבודה עם דפוסים מחזקים ומגבילים (תפיסה/הנחת יסוד, אונטולוגיה/פרדיגמה, אימות, הרחבה/חיזוק-חלופה)
• מהות ותחום האימון (מה כן, מה לא, הבדלה בין יעוץ, טיפול, העצמה, הוראה.. )
• רפלקציה עצמית, נפרדות וגבולות (פרטי-מאמן, פרטי-מתאמן, מאמן-מתאמן)
• מודעות למקום של השפה (שפה עם מתאמן, שפה המשגתית בדיווח ובהדרכה), השפעת המילה (לא מודע, יזום), תרבויות (דתיות, מגדר..),
• מקום/מרחב אישי לתפקוד מיטבי למאמן
• גישה חיובית (חוזקות, פוטנציאל, חוללות ומסוגלות, ערכיות עצמית, משמעות, הערכה משקפת)
• גישה הוליסטית (מטרה על רקע חיים שלמים ובהלימה)
• דובי (ביינג ודויינג בהתאמה למתאמן)
• מיומנויות (מובילות)
• כלים (שימוש בנרכש, חדשים, שימוש מותאם למתאמן)
• הכוונה להוספת ידע עדכני (מחקרים, מאמרים, מעניין)
• ומקורות הרחבה ולמידה
אני רואה חשיבות עליונה להקשבה של המדריך בתהליך ולברירת הנושאים החשובים שיקבלו את תשומת הלב העדיפה והראויה. כמו כל נגון ג'ז על ידי מוסיקאי מוכשר, ישנו הבסיס ואז האלתור האיכותי.
* בין נושאים מסוימים קיימת חפיפה חלקית, לכבוד הדגש בנושא השארתי את ההפרדות.
* יצרתי אשכולות אפשריים אך לא סיימתי את העיבוד.
* אני רוצה לציין שטרם עברתי על נושאי הליבה כדי לראות האם רצוי להוסיף או לשנות דבר.
* כל נושא מוגש בתמצית לקראת פיתוח.
* טיוטה ראשונית בלבד, עוד פרקים ראויים כגון על תהליך ההדרכה.
נחמה שלף
מהדורה 6.12.09
הדרכה מקומה/תפקידה בהתפתחות הפרקטיקה המקצועית של המאמן, בהבנה ובשכלול המסוגלות הפרקטית, ביכולת לתרגם את הידע והמיומנויות לידי תהליך אימון בפועל וחזרה.
המאמן מוביל/מנהל/מספק תהליך לקראת או להשגת מחוז חפצו של אדם, תהליך חובק שינוי. המאמן מביא איתו ידע ומיומנויות ומפעילן באופן אינטראקטיבי בתהליך. הוא חלק/שותף/מלווה בתהליך, בנוסף לידע התהליכי ולמיומנויות שהוא מביא, הוא מספק סביבת/בית אימון ומלווה את הפעילות למימוש. המאמן ממוקד, קשוב ועבור האג'נדה של המתאמן. כל הדברים הללו יכולים להרכש, מעבר ללמידה קוגניטיבית והתנסות עם מורים ועמיתים, בעשיית תהליכי אימון בפועל, עם אנשים מן הישוב. אי אפשר לרכוש התמחות לכאורה, המאמן עולה על הכביש עם רשיון נהיגה טרי ומתחיל לנהוג. לכן מקומה הכה חיוני של ההדרכה המלווה את תקופת הפרקטיקה הראשונה הזו, הן בהיבט הלקוח והן בהיבט המאמן.
בתקופת הפרקטיקה הראשונה המאמן יוצר את החיבור בין התיאורטי למעשי ואת הפרוד בין האישי למקצועי. הוא עובר מהתנסויות אימון נקודתיות לאימון ברצף מפגשים של תהליך שלם ומערכתי. הוא מתחיל לעצב את דמותו המקצועית המוכללת.
כפי שניתן ניתן להבין הדרכה מאד חשובה בתחילת הפרקטיקה. יחד עם זאת תרומתה רבה למאמנים בעלי נסיון – ואולי בשל כך – מעת לעת עם זיהוי דפוס אימוני מגביל מסוים או מתוך רצון גרידא להתרענן, לשכלל את הפרקטיקה האימונית. להדרכה יש תרומה גם כאשר מאמן עושה שינוי בתחום התמחותו ומעוניין להתחדד בפרקטיקה עם מודל חדש או סביבה חדשה.
בהמשך מאמר זה אני מתייחסת בעיקר להדרכת מאמנים בתחילת דרכם. גם בהתחלה זו יש הבחנה, ברזולוציה עדינה, בין הדרכה לאימון ראשון לבין אימון מתקדם יותר. בראשון נעשית האינטגרציה לראשונה, חשובה ערנות ממניעת נזקים למתאמן, יש חשיבות לחוללות האימון. לאחר צבירת מספר התנסויות של תהליכי אימון ניתן לצפות ליכולת ופניות גבוהים יותר.
מיהו המדריך
אני מוצאת שמדריך super-vision הוא התמחות חדשה, בעלת ישות עצמאית ומוגדרת. ניתן לזהות בה אשכול או הטרוגניות גישות/תפקידים/התמחויות אשר באות לידי ביטוי תמהילי משתנה, על פי נטייתו הבסיסית של המדריך, על פי ערוץ הלמידה האופטימלי של המתאמן, וחשוב ביותר באופן יזום על ידי המדריך מתוך קריאת המפה של התהליך האימוני, תפקודו והתפתחותו של המאמן.
בין התפקידים ניתן למצוא את המדריך, המאמן, המנטור, המורה, היועץ, המלווה..
המדריך מביא איתו נסיון מגוון ועשיר בתהליכי אימון והדרכת מאמנים, ידע רחב וסקרנות לידע בתהליכי אימון, תפיסת אימון כמהות מקצועית, מכוונות לאתיקה מקצועית, הכרת והערכת תהליכי התפתחות ופרקטיקה, יכולת אספקת תהליך מערכתי, הכשרה יעודית הכוללת פרקטיקה בהדרכה אימונית.
* רשום בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד. מכוון לנשים וגברים כאחד.
גישת הדרכה
בעוד שלעיל שרטטתי קוים לישות המדריכה האופטימלית וחשיבות הגמישות הנובעת מכך. כאן אני מבקשת להתעכב לרגע על המה. מה בוחרים לקדם מתוך הנושאים האפשריים בתהליך הדרכה אימונית? גם כאן אני נוטה לשלב מספר מקורות חשובים לידי תהליך מוכלל.
מתוך תנאים כלליים
1. תמיד הידע, הנסיון והיכולת הנצברים והבאים לידי ביטוי יהוו בסיס ועוגן
2. יכולת הכלת הלמידה של המאמן בתהליך תשפיע על המינון במידת האפשר
3. בתנאי המוצא יהיה הזכות ללמוד
מתוך מה שמביא המאמן ערב ההדרכה
4. הנושאים אותם סימן המאמן, בתחילת תהליך ההדרכה, כצירי התפתחות רצויים עבורו. כל ציר מזוהה במצב הנוכחי ומסומן המיטבי עבורו. משמעות עבורו היא מעבר להשפעה המצופה עבור המתאמן, הוא אופן התפקוד, התחושה, המסוגלות שתהא לו.
5. מתוך עיצוב/שרטוט המאמן שבו, דמותו המקצועית כמאמן. לעיתים עצם העיצוב הוא חלק בהדרכה.
6. מדרך העבודה/המודל/עמוד השדרה הנמצא בבסיס התהליך האימוני ההתמחותי. לעיתים עצם הגדרתו מהווה חלק מההדרכה.
מתוך הביטוי בתהליך האימון
7. מתוך תמונת התהליך של האימון ותפקוד המתאמן בו, עבודה על גורמים ממעיטים או מעכבים או מכשילים תהליך אימוני תקין. או בעלי פוטנציאל כזה. כאן יכולים לבוא כל רכיבי האימון.
8. לעבר התפתחות מחוזות נוספים בפרקטיקה האימונית. ככל שהסעיף הקודם קטן יותר ההתפתחות המיטבית הזו ממריאה. כי אין סופיות לתהליך הלמידה וההתפתחות של מאמן. כמו גם מדריך.
האם יש מכנה משותף?
יש מספר רב של תכניות ובתי ספר להכשרת מאמנים (זה נושא מרתק בפני עצמו, צמיחתם של..) אך לענייננו מוצבת השאלה האם תהליכי ההדרכה מחייבים מדריך ומאמן מאותו בית מדרש? בעוד שעבור מאמנים בעלי נסיון הרענון והגיוון של מדריכים שונים עשויים לתרום רבות, אנו דנים במאמר זה באימון והדרכה בתחילת דרכם של המאמנים, כאן יש מקום לבחון זאת במשנה חשיבה. הטיעון המוריד בערך הדרכה לא בית ספרית הוא כי יתכן ורוח הדברים כפי שספגו בעת הלימודים תהא שונה. השאלה המהותית לכך ובכלל היא האם לבתי המדרש לאימון השונים יש מכנה משותף, שעוד טרם בחירת צביון יחודי כזה או אחר, הוא חייב לנכוח בפרקטיקה של המאמן המקצועי? והוא הבסיס?
אני יכולה לחשוב על שלוש נקודות חשובות לטובת הדרכה בכירה באשר היא. האחת, הלשכה עם בתי הספר התומכים בה הגדירו נושאי ליבה משותפים, כך שבסיס משותף יש. השני, מדריך בכיר חייב להיות בעל יכולת למידה והבנה של גישות וגוונים יחודיים באימון, שונים מבית מדרשו הראשוני. לשמור על זכות קיומם ותרומתם, לקחת בחשבון אותם בעת ההדרכה. השלישי, אני מנסה כאן בהמשך לציין מספר רכיבים באימון אשר הם כה חיוניים שבלעדיהן אין מקום לאימון בכל תחום וגוון שהוא.
נושאי הדרכה
בנוסף לנושאי ההדרכה שיגזרו כדי לקדם את דמות המאמן המקצועי המיטבי ששרטט, את צירי ההתפתחות שסימן, לקראת הלימה למודל וגישות מובילות שהביא, מהוספת רובד הבנה והפנמה בין הפרקטיקה לידע, מוצעים נושאי הדרכה, בהתאם לצורך, הבאים:
• מחוז החפץ (יעד/משאלה/מטרה/סימון) של המתאמן (בחירה, משמעות, בהירות, מיטבי, הלימה, מוביל)
• ניהול תהליך שינוי אימוני (שלבים, זיהוי, אימות, עימות..)
• משימות מקדמות תהליך ומימוש
• זיכוך דילמות וסוגיות ודרכי פתרון
• פתיחה, החזקת תהליך, סיכום (הסכם / חוזה אימון, תיאום ציפיות וסטינג, סיכום ופרידה..)
• המרחב האימוני (אמון, כבוד, אינקובציה, מה מתאפשר, מה נמנע, נוכחות, אנרגיות..)
• הדיאלוג האימוני (הקשבה, משוב, שאלה, סקרנות, נקיון, הפרדה, מה מביא המאמן)
• זיהוי חילוץ ועבודה עם דפוסים מחזקים ומגבילים (תפיסה/הנחת יסוד, אונטולוגיה/פרדיגמה, אימות, הרחבה/חיזוק-חלופה)
• מהות ותחום האימון (מה כן, מה לא, הבדלה בין יעוץ, טיפול, העצמה, הוראה.. )
• רפלקציה עצמית, נפרדות וגבולות (פרטי-מאמן, פרטי-מתאמן, מאמן-מתאמן)
• מודעות למקום של השפה (שפה עם מתאמן, שפה המשגתית בדיווח ובהדרכה), השפעת המילה (לא מודע, יזום), תרבויות (דתיות, מגדר..),
• מקום/מרחב אישי לתפקוד מיטבי למאמן
• גישה חיובית (חוזקות, פוטנציאל, חוללות ומסוגלות, ערכיות עצמית, משמעות, הערכה משקפת)
• גישה הוליסטית (מטרה על רקע חיים שלמים ובהלימה)
• דובי (ביינג ודויינג בהתאמה למתאמן)
• מיומנויות (מובילות)
• כלים (שימוש בנרכש, חדשים, שימוש מותאם למתאמן)
• הכוונה להוספת ידע עדכני (מחקרים, מאמרים, מעניין)
• ומקורות הרחבה ולמידה
אני רואה חשיבות עליונה להקשבה של המדריך בתהליך ולברירת הנושאים החשובים שיקבלו את תשומת הלב העדיפה והראויה. כמו כל נגון ג'ז על ידי מוסיקאי מוכשר, ישנו הבסיס ואז האלתור האיכותי.
* בין נושאים מסוימים קיימת חפיפה חלקית, לכבוד הדגש בנושא השארתי את ההפרדות.
* יצרתי אשכולות אפשריים אך לא סיימתי את העיבוד.
* אני רוצה לציין שטרם עברתי על נושאי הליבה כדי לראות האם רצוי להוסיף או לשנות דבר.
* כל נושא מוגש בתמצית לקראת פיתוח.
* טיוטה ראשונית בלבד, עוד פרקים ראויים כגון על תהליך ההדרכה.
נחמה שלף
מהדורה 6.12.09
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה