דפים

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

כנס לשכת המאמנים בישראל 10.10.10

ב 10.10.10 התקיים הכנס השנתי של לשכת המאמנים בישראל. הכנס התקיים בכפר המכביה, מאורגן באופן מכובד, רב משתתפים (כשש מאות) הנטועים במקצוע ונעים השתתפות. שמחה מיוחדת היתה לי לפגוש מכרים רבים, מורים ומאמנים שללי, מתאמנים ומודרכים שליוויתי, עמיתים ממסגרות שונות ובכלל.


במקביל לכנס ובאופן צנוע התקיימה חלוקת תעודות הסמכה למאמנים, על פי שלוש דרגות: מאמן מוסמך, מאמן מקצועי, מאמן בכיר. לחלוקת תעודות זו קדמה (וממשיכה) פעילות מהותית ורבת חשיבות של רפורמה מקצועית להסמכת מאמנים.

בהזדמנות זו אני מוסיפה למדור התעודות את הסמכתי לדרגת מאמנת בכירה (MCL).

הכנס האיר את הלשכה כגוף גדול, פרוגרסיבי, עם אמירה ומבט קדימה. עבורי היתה גם חויה מדהימה הפרספקטיבה מאז נזרע החזון (כגרעינה מייסדת:)).

בהערכה ותודה ללשכה - על חבריה, פעיליה ומנהיגיה - על פועלה עד כה ותקוה להמשך הצמחה למקצוע ומקצועיות של האימון על ידיה.

נחמה





יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

תקציר עיסוקי (cv, resume)

נחמה שלף
רְאוּת התפתחות אישית וארגונית

MA התמחות בארגונים ובחברה מודרנית
מאמנת מוסמכת, מדריכה מאמנים בכירה
תהליכים אישיים, קבוצתיים, ארגוניים

מהקריירה בשנת 2004 הוספתי לנסיוני בפיתוח ארגוני, ניהולי ומקצועי את ההתמחות באימון. לאימון הגעתי לאחר שרכשתי היכרות ונסיון עשירים עם סביבות שונות בהי-טק: ניהול ופיתוח ארגוני והדרכה של יחידה ארגונית גדולה. ייעוץ וליווי אישי למנהלים והנחיית קבוצות. ניהול פרויקטים ומחשוב. ניהול ותכנון בתחום ההנדסי.

השכלה אקדמית תואר שני בסוציולוגיה אוניברסיטת בר אילן, התמחות בארגונים ובחברה מודרנית. תואר ראשון בלוגיסטיקה-כלכלה-בינתחומי אוניברסיטת בר אילן.

הכשרה באימון 2004 מוסמכת באימון אישי ועסקי מכללת ,CoachME 2005 מורשה לאימון פרחי אימון, 2006 אימון אישי בקבוצה, 2007 מתמחה בהדרכה (סופרוויז'ן), 2008 מדריכה בכירה.

מקצוע האימון הוא מקצוע חדש הנמצא בתהליך התהוות, בהיותי מכוונת למקצוענות ולעשיית מעשה שיתרום לכך, הייתי שותפה לייסוד לשכת המאמנים בישראל בשנת 2006. מאז הקמתה אני שותפה לועדה לקידום המחקר והקשר לאקדמיה, ולועדת האתיקה שהתמקדה בהקמת תשתית האתיקה של האימון בארץ. ממקום אחר ואוהד אני מלווה לעיתים בהדרכה קבוצות מאמנים בפרויקטים של עשייה חברתית.

המפגש עם מתאמנים עבורי הוא הכרות עם עולמות אנושיים קסומים ומרתקים שקיימים בכולנו. הוא להיות שם עבור המתאמן בהליכה לעבר מטרות חדשות ולעיתים בדרך אחרת. הדבר הכי חשוב לי הוא מתאמן המעז לראות את עתידו שלו, פועל להגשימו, מצליח.

טלפון קוי (ופקס) 9469088 08
טלפון נייד 2642174 052

n_shelef@netvision.net.il


תעודות:





















יום שני, 16 באוגוסט 2010

טיוטה לקראת: מודל להדרכה אימונית (coaching super-vision)

הקדמה - למה ולמי הדרכה

הדרכה מקומה/תפקידה בהתפתחות הפרקטיקה המקצועית של המאמן, בהבנה ובשכלול המסוגלות הפרקטית, ביכולת לתרגם את הידע והמיומנויות לידי תהליך אימון בפועל וחזרה.

המאמן מוביל/מנהל/מספק תהליך לקראת או להשגת מחוז חפצו של אדם, תהליך חובק שינוי. המאמן מביא איתו ידע ומיומנויות ומפעילן באופן אינטראקטיבי בתהליך. הוא חלק/שותף/מלווה בתהליך, בנוסף לידע התהליכי ולמיומנויות שהוא מביא, הוא מספק סביבת/בית אימון ומלווה את הפעילות למימוש. המאמן ממוקד, קשוב ועבור האג'נדה של המתאמן. כל הדברים הללו יכולים להרכש, מעבר ללמידה קוגניטיבית והתנסות עם מורים ועמיתים, בעשיית תהליכי אימון בפועל, עם אנשים מן הישוב. אי אפשר לרכוש התמחות לכאורה, המאמן עולה על הכביש עם רשיון נהיגה טרי ומתחיל לנהוג. לכן מקומה הכה חיוני של ההדרכה המלווה את תקופת הפרקטיקה הראשונה הזו, הן בהיבט הלקוח והן בהיבט המאמן.

בתקופת הפרקטיקה הראשונה המאמן יוצר את החיבור בין התיאורטי למעשי ואת הפרוד בין האישי למקצועי. הוא עובר מהתנסויות אימון נקודתיות לאימון ברצף מפגשים של תהליך שלם ומערכתי. הוא מתחיל לעצב את דמותו המקצועית המוכללת.

כפי שניתן ניתן להבין הדרכה מאד חשובה בתחילת הפרקטיקה. יחד עם זאת תרומתה רבה למאמנים בעלי נסיון – ואולי בשל כך – מעת לעת עם זיהוי דפוס אימוני מגביל מסוים או מתוך רצון גרידא להתרענן, לשכלל את הפרקטיקה האימונית. להדרכה יש תרומה גם כאשר מאמן עושה שינוי בתחום התמחותו ומעוניין להתחדד בפרקטיקה עם מודל חדש או סביבה חדשה.

בהמשך מאמר זה אני מתייחסת בעיקר להדרכת מאמנים בתחילת דרכם. גם בהתחלה זו יש הבחנה, ברזולוציה עדינה, בין הדרכה לאימון ראשון לבין אימון מתקדם יותר. בראשון נעשית האינטגרציה לראשונה, חשובה ערנות ממניעת נזקים למתאמן, יש חשיבות לחוללות האימון. לאחר צבירת מספר התנסויות של תהליכי אימון ניתן לצפות ליכולת ופניות גבוהים יותר.


מיהו המדריך

אני מוצאת שמדריך super-vision הוא התמחות חדשה, בעלת ישות עצמאית ומוגדרת. ניתן לזהות בה אשכול או הטרוגניות גישות/תפקידים/התמחויות אשר באות לידי ביטוי תמהילי משתנה, על פי נטייתו הבסיסית של המדריך, על פי ערוץ הלמידה האופטימלי של המתאמן, וחשוב ביותר באופן יזום על ידי המדריך מתוך קריאת המפה של התהליך האימוני, תפקודו והתפתחותו של המאמן.

בין התפקידים ניתן למצוא את המדריך, המאמן, המנטור, המורה, היועץ, המלווה..

המדריך מביא איתו נסיון מגוון ועשיר בתהליכי אימון והדרכת מאמנים, ידע רחב וסקרנות לידע בתהליכי אימון, תפיסת אימון כמהות מקצועית, מכוונות לאתיקה מקצועית, הכרת והערכת תהליכי התפתחות ופרקטיקה, יכולת אספקת תהליך מערכתי, הכשרה יעודית הכוללת פרקטיקה בהדרכה אימונית.

* רשום בלשון זכר מטעמי נוחיות בלבד. מכוון לנשים וגברים כאחד.


גישת הדרכה

בעוד שלעיל שרטטתי קוים לישות המדריכה האופטימלית וחשיבות הגמישות הנובעת מכך. כאן אני מבקשת להתעכב לרגע על המה. מה בוחרים לקדם מתוך הנושאים האפשריים בתהליך הדרכה אימונית? גם כאן אני נוטה לשלב מספר מקורות חשובים לידי תהליך מוכלל.

מתוך תנאים כלליים

1. תמיד הידע, הנסיון והיכולת הנצברים והבאים לידי ביטוי יהוו בסיס ועוגן

2. יכולת הכלת הלמידה של המאמן בתהליך תשפיע על המינון במידת האפשר

3. בתנאי המוצא יהיה הזכות ללמוד


מתוך מה שמביא המאמן ערב ההדרכה

4. הנושאים אותם סימן המאמן, בתחילת תהליך ההדרכה, כצירי התפתחות רצויים עבורו. כל ציר מזוהה במצב הנוכחי ומסומן המיטבי עבורו. משמעות עבורו היא מעבר להשפעה המצופה עבור המתאמן, הוא אופן התפקוד, התחושה, המסוגלות שתהא לו.

5. מתוך עיצוב/שרטוט המאמן שבו, דמותו המקצועית כמאמן. לעיתים עצם העיצוב הוא חלק בהדרכה.

6. מדרך העבודה/המודל/עמוד השדרה הנמצא בבסיס התהליך האימוני ההתמחותי. לעיתים עצם הגדרתו מהווה חלק מההדרכה.


מתוך הביטוי בתהליך האימון

7. מתוך תמונת התהליך של האימון ותפקוד המתאמן בו, עבודה על גורמים ממעיטים או מעכבים או מכשילים תהליך אימוני תקין. או בעלי פוטנציאל כזה. כאן יכולים לבוא כל רכיבי האימון.

8. לעבר התפתחות מחוזות נוספים בפרקטיקה האימונית. ככל שהסעיף הקודם קטן יותר ההתפתחות המיטבית הזו ממריאה. כי אין סופיות לתהליך הלמידה וההתפתחות של מאמן. כמו גם מדריך.


האם יש מכנה משותף?

יש מספר רב של תכניות ובתי ספר להכשרת מאמנים (זה נושא מרתק בפני עצמו, צמיחתם של..) אך לענייננו מוצבת השאלה האם תהליכי ההדרכה מחייבים מדריך ומאמן מאותו בית מדרש? בעוד שעבור מאמנים בעלי נסיון הרענון והגיוון של מדריכים שונים עשויים לתרום רבות, אנו דנים במאמר זה באימון והדרכה בתחילת דרכם של המאמנים, כאן יש מקום לבחון זאת במשנה חשיבה. הטיעון המוריד בערך הדרכה לא בית ספרית הוא כי יתכן ורוח הדברים כפי שספגו בעת הלימודים תהא שונה. השאלה המהותית לכך ובכלל היא האם לבתי המדרש לאימון השונים יש מכנה משותף, שעוד טרם בחירת צביון יחודי כזה או אחר, הוא חייב לנכוח בפרקטיקה של המאמן המקצועי? והוא הבסיס?

אני יכולה לחשוב על שלוש נקודות חשובות לטובת הדרכה בכירה באשר היא. האחת, הלשכה עם בתי הספר התומכים בה הגדירו נושאי ליבה משותפים, כך שבסיס משותף יש. השני, מדריך בכיר חייב להיות בעל יכולת למידה והבנה של גישות וגוונים יחודיים באימון, שונים מבית מדרשו הראשוני. לשמור על זכות קיומם ותרומתם, לקחת בחשבון אותם בעת ההדרכה. השלישי, אני מנסה כאן בהמשך לציין מספר רכיבים באימון אשר הם כה חיוניים שבלעדיהן אין מקום לאימון בכל תחום וגוון שהוא.


נושאי הדרכה

בנוסף לנושאי ההדרכה שיגזרו כדי לקדם את דמות המאמן המקצועי המיטבי ששרטט, את צירי ההתפתחות שסימן, לקראת הלימה למודל וגישות מובילות שהביא, מהוספת רובד הבנה והפנמה בין הפרקטיקה לידע, מוצעים נושאי הדרכה, בהתאם לצורך, הבאים:

• מחוז החפץ (יעד/משאלה/מטרה/סימון) של המתאמן (בחירה, משמעות, בהירות, מיטבי, הלימה, מוביל)

• ניהול תהליך שינוי אימוני (שלבים, זיהוי, אימות, עימות..)

• משימות מקדמות תהליך ומימוש

• זיכוך דילמות וסוגיות ודרכי פתרון


• פתיחה, החזקת תהליך, סיכום (הסכם / חוזה אימון, תיאום ציפיות וסטינג, סיכום ופרידה..)

• המרחב האימוני (אמון, כבוד, אינקובציה, מה מתאפשר, מה נמנע, נוכחות, אנרגיות..)

• הדיאלוג האימוני (הקשבה, משוב, שאלה, סקרנות, נקיון, הפרדה, מה מביא המאמן)


• זיהוי חילוץ ועבודה עם דפוסים מחזקים ומגבילים (תפיסה/הנחת יסוד, אונטולוגיה/פרדיגמה, אימות, הרחבה/חיזוק-חלופה)


• מהות ותחום האימון (מה כן, מה לא, הבדלה בין יעוץ, טיפול, העצמה, הוראה.. )

• רפלקציה עצמית, נפרדות וגבולות (פרטי-מאמן, פרטי-מתאמן, מאמן-מתאמן)

• מודעות למקום של השפה (שפה עם מתאמן, שפה המשגתית בדיווח ובהדרכה), השפעת המילה (לא מודע, יזום), תרבויות (דתיות, מגדר..),

• מקום/מרחב אישי לתפקוד מיטבי למאמן


• גישה חיובית (חוזקות, פוטנציאל, חוללות ומסוגלות, ערכיות עצמית, משמעות, הערכה משקפת)

• גישה הוליסטית (מטרה על רקע חיים שלמים ובהלימה)

• דובי (ביינג ודויינג בהתאמה למתאמן)


• מיומנויות (מובילות)

• כלים (שימוש בנרכש, חדשים, שימוש מותאם למתאמן)

• הכוונה להוספת ידע עדכני (מחקרים, מאמרים, מעניין)

• ומקורות הרחבה ולמידה


אני רואה חשיבות עליונה להקשבה של המדריך בתהליך ולברירת הנושאים החשובים שיקבלו את תשומת הלב העדיפה והראויה. כמו כל נגון ג'ז על ידי מוסיקאי מוכשר, ישנו הבסיס ואז האלתור האיכותי.

* בין נושאים מסוימים קיימת חפיפה חלקית, לכבוד הדגש בנושא השארתי את ההפרדות.

* יצרתי אשכולות אפשריים אך לא סיימתי את העיבוד.

* אני רוצה לציין שטרם עברתי על נושאי הליבה כדי לראות האם רצוי להוסיף או לשנות דבר.


* כל נושא מוגש בתמצית לקראת פיתוח.

* טיוטה ראשונית בלבד, עוד פרקים ראויים כגון על תהליך ההדרכה.



נחמה שלף
מהדורה 6.12.09

יום רביעי, 21 ביולי 2010

שינוי ממעלה ראשונה ושינוי ממעלה שניה

"שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ופתרונן" של ואצלוויק, ויקלנד ופיש (תרגום ורדה רזיאל-ויזלטיר, ספרית הפועלים 1979) הוא ספר בעל תרומה רבה להבנת נושא ההתמד והשינוי במעשי בני אדם, מרמת הפרט דרך מערכות חברתיות ועד מערכות מורכבות. הספר שופך אור על תהליכי היווצרותן של בעיות, הנצחתן, ועל דרכי פתרון אפשריות, דרכים שלכאורה אינן הגיוניות וסבירות. הספר עובר דרך המופשט אל המוחשי והמעשי. המחברים מגייסים תיאוריות מתחום הלוגיקה המתמטית לטובת אנאלוגיה והדגמה של התופעות, הם ממחישים פתרונות שינוי שאינם עובדים לעומת פתרונות שכן עובדים וטובעים את מערכת המושגים השגורה היום של שינוי ממעלה ראשונה ושינוי ממעלה שניה. הספר עשיר בדוגמאות מתחומי עניין רבים.


בקריאה אחרונה שלי את הספר, הפעם מפרספקטיבה אימונית (לעומת לפני שנים רבות מפרספקטיבה ארגונית וניהולית בעיקר) מצאתי בספר עדיין את אחד הספרים הטובים התורמים בזיהוי עקרונות של היווצרות בעיות ופתירת בעיות, היושבים על תיאוריה ודוגמה, המביאים נסיון אישי מצטבר רב בליווי תהליכי שינוי. הכותבים מתארים גישה לפתרון בעיות בתחומם הטיפולי בפסיכותרפיה, כמו גם ליישום בהקשרים לא קליניים ולא טיפוליים. אני חושבת שניתן לראותם כאחד המקורות למודלים שהתפתחו לתחום האימון, בהיותו תחום שמהותו שינוי, עם מאפייניו הייחודיים. הדגשים של הגישה של ואצלאויק ושות' הם תהליך קצר מועד, ממוקד בשינוי התנהגות נוכחית ובאופן מעשי, מתוך אי נחת בהווה ושאיפה לשיפור העתיד. הם מציגים נוהל לשינוי בן ארבעה צעדים: 1. הגדרה ברורה של הבעיה במונחים מעשיים  2. בדיקת הפתרונות אשר נוסו עד עתה  3. הגדרה ברורה של השינוי המעשי שמבקשים להשיג  4. ניסוח וביצוע של תכנית כדי לגרום לשינוי.
  
להמחשת ההבדל בין פתרון ממעלה ראשונה לפתרון ממעלה שנייה מביאים המחברים את החידה הבאה: חברו את תשע הנקודות הבאות באמצעות ארבעה קווים ישרים מבלי להרים את העיפרון מעל לנייר.

•          •          •

•          •          •

•          •          •

ל ה נ א ת כ ם !
נחמה







יום שלישי, 20 ביולי 2010

הגדרת מקצוע האימון

'אימון – על כל תחומיו, הוא מקצוע שמהותו מומחיות בניהול תהליך שינוי משמעותי ובר-קיימא. התהליך מוגדר בזמן, והוא מושתת על מערכת יחסים מקצועית, ועל בסיס של פתיחות ושל אמון בין המתאמן למאמן. האימון ממוקד תוצאה מעשית, ועיקרו הנחיית המתאמן למימוש עצמי מיטבי ולהשגת היעדים המבוקשים על ידו – בהתאם לערכיו, לשאיפותיו ולכישרונותיו. תהליך האימון מאפשר למתאמן להכיר בעוצמותיו ובדפוסי המחשבה המנהלים אותו, וכן ליצור רעיונות ותפיסות לקידום השגת מטרתו. המאמן יוצר מרחב שבו המתאמן יכול לעצב את חזונו בתחומים אותם בחר לקדם, ולפעול להגשמתו.'

הגדרה מתוך הקוד האתי של המאמנים, לשכת המאמנים בישראל, מהדורה 2 09.09.09

כמקצוע בהתהוות וצמיחה, אנחנו נמצא את קיומם של מספר הגדרות של מקצוע האימון, למשל אצל איגודי מאמנים, חוקרים, ספרות בתחום, מילונים ואנציקלופדיות ברשת ((web. יש מן הדומה והמכנה המשותף בין ההגדרות כמו גם הבדל ויחוד. בחרתי להביא את ההגדרה המופיעה בקוד האתי של לשכת המאמנים בישראל. שלטעמי היא הגדרה מכילה, תמציתית, ממוקדת אימון ובהירה.
רגע של שקיפות וגילוי נאות.. אני נטלתי חלק בתהליך ההגדרה הזו במסגרת ועדת האתיקה (שהיה מאלף ומעשיר ביותר והיווה כור היתוך להתפתחות. הערכתי רבה לחברי על כך).
אני סבורה שההגדרה תמשיך להתעצב שזור להתפתחות המקצועית. במידה ומי מהקוראים ירצה להתייחס להגדרה, אודה ואשמח. לזו הכתובת: n_shelef@netvision.net.il





יום שני, 19 ביולי 2010

להתגלגל אל הבלוג..

ממדף הספרים שלי,
לפני כשנתיים התבקשתי לכתוב על ספרים לתחום האימון. עמדתי אל מול מדפי הספריה ולשמחתי גיליתי עושר של ספרים שנצבר אצלי במשך השנים והם בעלי תרומה לשדה האימון. אני זוכרת את האתגר הלא פשוט לבחור בבודדים. בחרתי בשניים הנמצאים איתי שנים רבות, מאלו שערכם נשמר כיין משובח, שחזרתי ולגמתי מהם בעניין ובהנאה. הראשון החתיכה החסרה פוגשת את O הגדול של של סילברסטיין והריהו לפניכם, את השני שינוי של ואצלוויק, ויקלנד ופיש אביא בהמשך.
החתיכה החסרה פוגשת את O הגדול של של סילברסטיין (תרגום מולי מלצר, הוצאת אדם 1982) הוא ספר מינימליסטי במילים ואיורים, ככוחה של יצירת אמנות טובה, מעביר רעיון שלם ומהותי. של מביא את סיפורה של החתיכה החסרה ש'ישבה לה לבד... מחכה שמישהו יבוא ויקח אותה איתו לאן-שהוא.' לאחר נסיונות, חויות, המתנה ותגליות שונות, נובטת תובנה לחתיכה החסרה, היא מאותגרת ומתאמנת עד אשר השיגה את צורתה השלמה והמתגלגלת 'והיא לא ידעה לאן, אבל לא היה אכפת לה. העקר להתגלגל!'.

ספר קטן גדול מקסים.


משפט הסיום כל כך משקף את העלייה לרשת של הבלוג היום. מזה זמן רב שהבלוג בהתהוות, אני חושבת מה לכתוב בו, אני מתלבטת אם לפתוח בלוג לכל נושא ענין מרכזי או אחד משותף.. אם כן מה יהיה שמו.. והנה הגיע רגע הכרעה ומימוש: אני פותחת נכון לעכשיו אתר בלוג אחד כולל, שמו 'ראות – נחמה שלף' כאשר ראות הוא שם המרכז של פעילותי המקצועית. 'והיא לא ידעה לאן, אבל לא היה אכפת לה. העקר להתגלגל!'

להתראות כאן בקרוב!
נחמה